זכרה של ניב
ניראל, כשהתראינו בשבוע שעבר לא דמיינתי בחלומות הכי שחורים שלי שאספיד אותך בעוד שבוע. מי שמכיר אותך יודע איזה לוחם היית, ואיזה חבר. חבר שלעולם
לא נשכח את היום שנכנסת למחלקה שלנו בתור ממ חוד הגעת בקול תרועה ורעש שייחודי רק לך, עצבת אותנו כלוחמים והכנסת בנו רוח קרב שגרמה
לקחו לי חלק מהלב, משהו בו כבר לא יהיה שלם לעולם. הכרנו אי שם בגפן חורף קצת אחרי צוק איתן. מהרגע הראשון זה הרגיש טבעי
ניראל זיני, האחד והיחיד. מי היה מאמין שמכולם דווקא אתה. איך אפשר לדב עליך בלשון עבר, כשאני צריך אותך עכשיו יותר מתמיד? תמיד היית כאן
הסיפור שלנו החל בנוב 17, לקחת אותי תחת חסותך, האמנת בי כמו שאיש מעולם לא האמין בי. נתת לי לקפוץ למים ותוך כדי הענקת לי
