בקיץ 2004 תשס"ד נולד בן הזקונים של משפחת צור.
ילד חמד שקיבל את השם עמית. בן זקונים לליאורה ולאייל, אח לרותם בן החמש ולירדן שכמעט חגג שנתיים.
עמית, כשמו כן הוא, התגלה כחבר, אח ועמית של אמת לכל אוהביו וסובביו. "מגנט של אנשים".
מבית הספר "רמב"ם" שבאליכין, עבר לתיכון "רופין" בעמק חפר, כשבמקביל נבנתה אישיותו וזהרה על כל מי שרק הכיר אותו.
"המלך" כינו אותו חבריו. והוא אכן היה מלך. דאג לכולם, איכפתי למי שהכיר – וגם למי שלא. כשזיהה מישהו חלש, התמסר למענו, חיבר וחיבק אותו, גם במחיר של "לא להיות עם כולם". תמיד ידע לזהות את החלשים בשכבה, ולהעניק להם את מה שהם צריכים.
ידע להשיג את יעדיו בשקט, בעוצמה. מבלי להרים את הקול.
לצד אהבתו לעם ולארץ, חיבתו לספורט ולחברים, לא שכח את אהבתו וקרבתו למשפחה, ולמסורת. בדרכו שלו בחר להתנדב לגולני. כולם העריצו אותו, חבריו ומפקדיו.
בצבא התגלתה אישיותו המדהימה במלוא זוהרה: מעולם לא השאיר חבר מאחור, ותמיד היה דואג להרים את החלש.
ביום שבת, חג שמחת תורה, ה 7.10 נפל בקרב גבורה, כשהוא מציל חיים של רבים.
עמית, גיבור ישראל, נפל טרם מלאו לו 20 אביבים בהגנה על הדבר שהוא אהב יותר מכל: ארצו האהובה, וחבריו, שאותם מעולם לא השאיר מאחור.
ה' יקום דמו, וימי זכרו ברוך.
***
בהנצחה אנו מבקשים להפוך זיכרון זמני לנצח.
את סיפור חייהם של הנופלים אנו יכולים להפוך למורשת-נצח על ידי ניסיון ללמוד מדרכיהם ולהעמיק בערכים שהיו חשובים להם.
בסדרת המפגשים שלנו נקרא ונשמע סיפורים ותובנות מחיי הנופלים, נרחיב בערכים שהיו חשובים להם על פי מקורות מארון הספרים היהודי ונאפשר לזיכרון שלהם לחיות בתוכנו לנצח.
בקיץ 2004 תשס"ד נולד בן הזקונים של משפחת צור.
ילד חמד שקיבל את השם עמית. בן זקונים לליאורה ולאייל, אח לרותם בן החמש ולירדן שכמעט חגג שנתיים.
עמית, כשמו כן הוא, התגלה כחבר, אח ועמית של אמת לכל אוהביו וסובביו. "מגנט של אנשים".
מבית הספר "רמב"ם" שבאליכין, עבר לתיכון "רופין" בעמק חפר, כשבמקביל נבנתה אישיותו וזהרה על כל מי שרק הכיר אותו.
"המלך" כינו אותו חבריו. והוא אכן היה מלך. דאג לכולם, איכפתי למי שהכיר – וגם למי שלא. כשזיהה מישהו חלש, התמסר למענו, חיבר וחיבק אותו, גם במחיר של "לא להיות עם כולם". תמיד ידע לזהות את החלשים בשכבה, ולהעניק להם את מה שהם צריכים.
ידע להשיג את יעדיו בשקט, בעוצמה. מבלי להרים את הקול.
לצד אהבתו לעם ולארץ, חיבתו לספורט ולחברים, לא שכח את אהבתו וקרבתו למשפחה, ולמסורת. בדרכו שלו בחר להתנדב לגולני. כולם העריצו אותו, חבריו ומפקדיו.
בצבא התגלתה אישיותו המדהימה במלוא זוהרה: מעולם לא השאיר חבר מאחור, ותמיד היה דואג להרים את החלש.
ביום שבת, חג שמחת תורה, ה 7.10 נפל בקרב גבורה, כשהוא מציל חיים של רבים.
עמית, גיבור ישראל, נפל טרם מלאו לו 20 אביבים בהגנה על הדבר שהוא אהב יותר מכל: ארצו האהובה, וחבריו, שאותם מעולם לא השאיר מאחור.
ה' יקום דמו, וימי זכרו ברוך.
***
בהנצחה אנו מבקשים להפוך זיכרון זמני לנצח.
את סיפור חייהם של הנופלים אנו יכולים להפוך למורשת-נצח על ידי ניסיון ללמוד מדרכיהם ולהעמיק בערכים שהיו חשובים להם.
בסדרת המפגשים שלנו נקרא ונשמע סיפורים ותובנות מחיי הנופלים, נרחיב בערכים שהיו חשובים להם על פי מקורות מארון הספרים היהודי ונאפשר לזיכרון שלהם לחיות בתוכנו לנצח.
